בתוך ספריית עם עולם

עם עולם

"מה תכליתו של מסע זה שאנו נוסעים דרך תהום… מה משמעותו של דבר זה, שאנו מבקשים להתמיד בקיומנו לא רק כבני אדם, כרוח אנוש וכזרע אנשים.
אלא – על אפם של הזמנים ועל אפו של הזמן כל עצמו, כיהודים."

מרדכי מרטין בובר, "היהדות והיהודים", 1909

"למידת ההיסטוריה היא במובנים רבים למידת עצמנו וזהותנו, היא חשיפת השורש האנושי – האישי שלנו – זהותנו, ואין זהות בלי עבר ובלי היסטוריה, אם במודע ואם בבלתי-מודע. למידה זו של העבר אינה למידת חומר חנוט, אלא בעיקרו של דבר למידת שאלות ותשובות שנתנו, במהלך אלפי שנות קיומנו ההיסטורי, בגלגולי חורבן ותחייה, שאלות ותשובות משתנות. בכל התמורות והגלגולים האלה, העולות בנסיבות עולם וגורל משתנים, עמדו נפתוליה הרוחניים של האומה, בסימן שאלות חדשות ותשובות חדשות. גם בימינו, ימי תחייתה של האומה בארצה, עולות שאלות חדשות המחייבות תשובות חדשות. ואין תשובה אחת פסוקה.
ההיסטוריה, מבחינת תולדות התרבות והמחשבה, היא חשיפת השאלות והתשובות של דורות אבותינו, דור דור ודורשיו. השאלות הן שאלות קיומיות, והתשובות הן תשובות קיומיות, התשובות האפשריות."

זאב איבינסקי, "היות יהודי", 2008

אלטנוילנד /

הרומן האוטופי של הרצל בתרגום לחמש שפות

במהדורה חגיגית לציון 60 שנה למדינת ישראל

הרצל כתב את הרומן האוטופי החשוב שלו בשנת 1902, ובו הציג את חזונו כלפי דמותה של המדינה היהודית שעתידה לקום בארץ ישראל. הרומן מספר על צעיר יהודי ממוצא אוסטרי שיוצא למסע התבודדות לאפריקה, ובדרכו הוא עוגן בנמל יפו ופוגש את המציאות הארצישראלית הנטושה והבלתי-מפותחת (כפי שראה אותה הרצל בביקורו בה ב-1898). לאחר 20 שנה חוזר היהודי לארץ ישראל, ומתאר את כל השינויים שחלו בה לאחר שהוקמה בה מדינת היהודים. הרומן מתאר את חזונו האוטופי של הרצל על חברה יהודית מודרנית, בה הקידמה באה לידי ביטוי בתחומים רבים כגון תרבות, תעשייה, טכנולוגיה, כלכלה, יחס למיעוטים, מקום הדת ועוד.

מהדורה זו ראתה אור בשנת ה-60 למדינת ישראל מתוך רצון להתחבר מחדש לחזונו של הרצל, ולהעמידו כאבן בוחן למציאות כיום במדינת ישראל. הרומן מופיע בכרך בחמש שפות מרכזיות המדוברות כיום בחברה הישראלית: עברית, ערבית, רוסית, אמהרית (לראשונה) ואנגלית.

100.00 
  • בתוספת דמי משלוח
  • powerd by PayPal