על 'פיין און גבורה – ענות וגבורה'

הוא התהלך בלובלין ביום השוק, בין הפליטים, הגרושים, העגונות, האלמנות והיתומים. שמע אנחות יהודיות שהתהדהדו בחלל השוק, התעמק בכל העניין כולו, ביקש להבין את טעם הצרות. רגע אחד נעלם ממנו הטעם ולא הבין, ושרתה עליו עצבות. והעצבות הביאתהו לידי שברון הלב, שהרי ידוע, כי אך מדרגה אחת מעצבות לספקות…
ופעם אחת התהלך בסמטה צרה בלובלין, שבה נמצאות החנויות. ראה זקן עומד לפני חנות ומזמין קונים אל חנותו. השתומם מאוד, שכן החנות הייתה ריקה, ומאומה לא היה בה למכירה. נכנס אל החנות ושאל את הזקן:
"מה אתה מוכר פה? הלוא חנותך ריקה ואין בה דבר למכירה."
ענה לו הזקן:
"מוכר אני בטחון."
התבונן בזקן, שכן פניו היו מוּכרים לו – כאילו כבר ראה אותו אי-פעם…