"השאיפה הערכית, שהיא נחלת מיעוט בלבד מתמקדת במטרה אחרת. אכן – נשגבת, אכן – אוטופית: להכין היום את התשתית לשיתופיות אחרת, שיתופיות עתידית, שתהיה צעד נוסף בהתמודדות האדם עם טבעו האנוכי. אכן, בביטויים נשגבים כאלה הציגו את עצמם גם ראשוני הקבוצות והקיבוצים לפני מאה שנים. ביסודו של דבר, הרי זו אותה כמיהה אנושית ארוכת-ימים שלבשה היום תבנית משודרגת, מותאמת לתחילת המאה החדשה. מטרה זו לא תתבצע בידי ישויות ערטילאיות, כגון אלה הקרויות "קיבוצים" כיום. היא תתבצע בידי יחידים פורצי-דרך, המבקשים לעצמם שותפים ומתקבצים לקבוצות חדשות, שהחזון הזה מפעים אותן."

אליהו רגב

מעל לשני עשורים חלפו מאז צאת המהדורה הראשונה של הספר "הקיבוץ מת – יחי הקיבוץ" לאור בפעם הראשונה. תקופה שבה החברה הישראלית שינתה את דמותה, והפערים ואי השוויון בין הפרטים המרכיבים אותה הועמקו. בשנים אלו המשיכו והחריפו מגמות ההפרטה והפירוד, ורעיונות כמו "שיתוף" ו"שוויון" עמדו בפני אתגרים קשים ומבחנים גדולים.

אך לאורך כל התקופה הזאת, המשיך להישמע קול. קולם של הרעיונות עליהם כותב בספרו אליהו רגב. רעיונות אלו לא איבדו את מידת הרלוונטיות שלהם – דווקא בימים אלו.

הבחירה והרצון העמוק לחיות את החיים מתוך חלום, מתוך חזון וחתירה להגשמתו. לחיות מתוך אמונה ביכולתו של אדם לחיות עם אדם כשווה ושותף בבניין חייו. זוהי בחירה העומדת בפני כל אדם  בחברה הישראלית המשוסעת והמפולגת שלנו,  וניתן לצעוד בה צעד קדימה.

אנו שמחות וגאות להוציא לאור את המהדורה השנייה של ספר זה ומקוות שהוא ישמש קוראים וקוראות רבים אשר תועים בדרכי הקיבוץ וההגשמה.