בית ספר לזיקה
אודי יעקב
מפגש אני-אתה כבסיס המעשה החינוכי
איך נפגשים ומשוחחים עם ילדים ובני נוער בהדדיות שיוצרת אמון, קירבה ותחושת ערך?
כיצד יכול בית הספר לקדם שוויון ולהשפיע על בדידות ועוול?
מהו הקסם החינוכי שיכול להתרחש דווקא על ספסל בשכונה או ליד הגדר בבית הספר?
איך לומדים באופן דו-שיחי ומתקנים דרך כך את המציאות החברתית?
"בית ספר לזיקה" מורכב מעשרה אתגרים חינוכיים ברוח משנתו של מרטין בובר, אשר עוסקים באומנות המפגש הדו-שיחי וביכולתו לחולל שינוי מהותי בבסיס הקשר בין מבוגרים לילדים. מחנכים ומחנכות יוכלו למצוא בספר דרכים ואפשרויות ליצירת מציאות חינוכית יומיומית של זיקה, אמון ותיקון חברתי בתוך בתי-ספר ומחוץ להם, ודרך כך לגבש את מקומם ותפקידם החיוני.
הספר הינו פרי של מפגש ושיח חינוכי ארוך שנים ברשת "דרור בתי חינוך" אשר מפתחת ומובילה את הפדגוגיה החברתית בשדה החינוך הציבורי בישראל.
זהו ספרו החמישי של אודי יעקב, מחנך וחבר בתנועת דרור ישראל.
מתוך הספר:
"החינוך הדו-שיחי מציע לנו לבסס את תיקון היחסים כתשובה וכחלופה לעולם המקדש את ה"אני", ומטיל על היחיד את מלוא האחריות או האשמה לאומללותו היחסית, כישלונותיו, בדידותו וחוסר המשמעות שהוא חש.
וכך, כאשר אני כמחנכת דו-שיחית פוגשת את אותו ילד, גם ובעיקר כאשר אני חשה חוסר אונים נוכח מצבו והיכולת שלי לעזור או לסייע, מוטיב מרכזי בפגישה שלי עמו יבוא לידי ביטוי בשאלה 'איזו חברה וסביבה יצרו את הכאב או הקושי הזה שאני רואה?' ובמקביל 'איזו פגישה מחודשת, יחסים וסביבה צריך ליצור כדי שהילד הזה יחוש מוגן, אהוב, רצוי ובעל ערך?'.
בתוך כך עליי לראות גם את הקבוצה ואת הילדים האחרים סביבו, ולעשות כל שאני יכולה שהחוויה שלהם תהיה מוגנת ובטוחה לגמרי באותה מידה. קרי, תיקון היחסים חל על כולם, לא רק על ילד אחד בקבוצה שלמה. קשה, מסובך, אך ברוב המקרים מצליח לפרוץ דרך חדשה."
