והייתה גם אהבה בגטו

"למה אף אחד לא שואל אותי אם הייתה אהבה בגטו? למה אף אחד לא מתעניין בזה?", תהה לא פעם אדלמן באוזני מקורביו, "הרי זה מה שאיפשר לשרוד".

זכריה׳ש – מפקד הגטו האחרון | אילה יניב

75 שנים לאחר מרד גטו ורשה רואה אור סיפור מופלא זה, סיפורו של לוחם וסיפורה של תנועה במרד גטו ורשה. דפיו מעלים לנגד עינינו תמונה חיה של אותם הימים: אפלהלהמשך קריאה

מסע אל הזיכרון

ב"מסע אל הזיכרון", בשיבה אל 'מגילת האבות', שַבְתִי לא כחוזר בתשובה, אלא כמתרפק על תולדות נדודיהם, תוך הזדהות ופליאה, על עמידתם הנחושה, במסירות נפש, בהכרת ערך עצמית, בגודל רוח – בדרכי ענות, רדיפות, גזירות, גירושים ופרעות – בשמירה על אמונתם וצלם האדם, בעולם של אלימות ורשע.

מרד של בדידות

אסופה זו של מסות נבחרות על מרד והתנגדות בימי השואה, ראתה לראשונה אור במלוא חמישים שנה למרד גטו ורשה והיא רואה אור שוב במלוא 70 שנה למרד. 20 השנים שחלפו מאז שינו רבות את פניה של החברה הישראלית ואת האתגרים העומדים בפני המורדים בתוכה. אך התובנות והלקחים הכתובים כאן מתוך המצוקה הגדולה ומתוך הבערה הגדולה של הדור ההוא, נמסרים כאן לשירות המצוקה הגדולה והבערה הגדולה של דורנו.

ענות וגבורה – "פיין און גבורה"

בעבר היהודי לאור המציאות של ימינו הדבר החשוב שניסינו לעשות בשנת 1940 הוא הוצאת האנתולוגיה, ספר יחיד שהוצא בגטו (פרט למחזה "איוב" של יצחק קצנלסון שהוצאנו מאוחר יותר): 'פיין אוןלהמשך קריאה

שנה בטרבלינקה

ב-23 באוגוסט 1942 הגיע ויירניק (1887-1972) מכיכר השילוחים בוורשה לטרבלינקה. ויירניק היה אז כבן 52, נגר-טפסן במקצועו, והיה אסיר בטרבלינקה עד ה-2 באוגוסט 1943, עת השתתף במרד במחנה ההשמדה. ויירניק היהלהמשך קריאה